#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלד. מדוע עבדי מלוג של אלמנה לכהן גדול לא יאכלו בתרומה? (סו.)	לרבינא קנין אוכל מאכיל שאינו אוכל אינו מאכיל, וכיון שהיא קנינו של הכהן ואינה אוכלת משום שנתחללה אף את עבדיה אינה מאכילה. לרבא ולרב אשי מדאורייתא אוכלים אף שהיא אינה אוכלת. לרבא רבנן גזרו שלא יאכלו כדי שתאמר אני איני אוכלת ועבדי אינם אוכלים הרי אני כזונה אצלו ותרצה להתגרש ממנו ויגרשנה. לרב אשי רבנן גזרו שלא יאכלו גזירה שמא אלמנה בת כהן שנישאה לכהן גדול תאכיל את עבדיה בתרומה לאחר מיתת בעלה, שתאמר מעיקרא אכלו בתרומת בית אביה, כשנישאת אכלו מתרומת בעלה וכשמת יחזרו לתרומת בית אביה, ולא תדע שאין הדין כן כיון שמעיקרא לא היתה חללה וכעת היא חללה, ולא חילקו באלמנות ואסרו אף באלמנה בת ישראל.	יבמות סו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלה. אשה שהכניסה נכסי צאן ברזל, ומכרם הבעל בלא דעת האשה. האם יכולים הבעל או האשה להוציא מיד הלקוחות מחיים ולאחר מיתה?<br>(סו: ותוס')	"כתב רש""י שאם מת או גירשה היא מוציאה מיד הלקוחות ואם מתה היא הוא מוציא מיד הלקוחות. ודייקו התוס' (ד""ה הבעל) בדבריו שדעת רש""י שכל זמן שהאשה חיה אין הבעל יכול להוציאם. ולתוס' נראה כפר""ח דאין המקח קיים כלל אפילו שעה אחת דתקון רבנן שלא תהא אשה צריכה לטרוח ולחזר להוציא מיד הלקוחות אחר מיתת הבעל."	יבמות סו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלו. אשה שהכניסה לבעלה איצטלא דמילתא כנכסי צאן ברזל וכשמת פרסוה היתומים על המת ופסק רבא שהפכו להיות תכריכי המת שאסורים בהנאה כהקדש, והרי רבא פסק כרב יהודה שהדין עמה שתטול כליה? (סו: - סז.)	כיון שעדין לא גבתה יש לה רק שעבוד ורבא לשיטתו שאמר שהקדש חמץ ושחרור מפקיעים מידי שעבוד.	יבמות סו: - סז.		
